איריס לביא
העוצמה והזעם של אבנר ארליך, פיני אלעזרי
דני ספרים
423 עמודים
פעם ראשונה שיש לי גילוי נאות – התבקשתי על ידי הסופר לסקור את הספר. גילוי נאות שני הוא שאני לא קוראת בדרך כלל ספרי ריגול.
הספר מספר על סגן האגף למבצעים מיוחדים במוסד, אבנר ארליך, 110 ק"ג של זעם ועוצמה, כפי שהוא מכונה לאורך הספר, שמופקד על משימה בוערת ומורכבת שהולכת ומתחוורת כמורכבת עוד יותר – איתור מיכלית עם חומר נפץ שאינו מתגלה בסריקות בשדות תעופה שמוחדר לגופם של שאהידים שמפוצצים את עצמם בכל מקום שעולה על דעתם בעולם וסיכול של פיצוץ מסגד אל אקצה על ידי השאהידים האלה המחופשים ליהודים, מה שעלול להוביל להתלקחות של האזור ולהשמדת מדינת ישראל. את כל אלה מנהל אחד עימאד אקברייה, מנהיג של ארגון איסלאמי שלו חשבון ישן עם ארליך.
הרעיון המקורי והמעניין מטופל באופן מקצועי. התפקידים, ראשי התיבות, שיתופי הפעולה עם כוחות מקבילים בארצות אחרות והמנגנון שגורים היטב בפיו של אלעזרי ועוברים יפה לקורא; אולי יפה מידי משום שבמחצית הראשונה של הספר מצאתי את עצמי מוקפת בהמון קיצורים, ראשי תיבות, שמות אנשים וערים שסביבם ובתוכם מתנייד הגיבור, מה שגרם לי לבלבול לא קטן. במחצית השנייה המצב משתפר – כבר הבנתי מה קורה והיה לי קל יותר להישאב לסיפור עצמו. בסיפור יש חורים רבים שאנו נאלצים להשלים עם קיומם – אני מניחה שקצרה היריעה מלכסות כל כך הרבה עניינים, תנועות, מניעים ומניעים שכנגד.
מה שמשך ועניין אותי במיוחד ולדעתי מהווה אחת החוזקות הבולטות של הסופר הוא מערכות היחסים דווקא בין הגברים – החברות האמיצה בין הגיבור למפקדיו ופקודיו במוסד וכמובן, אבלו הבלתי מתפשר ומכמיר הלב על בנו החייל שנהרג בפעולה מבצעית. אלה מטופלים היטב ובצורה אמינה, עדינה ונוגעת ללב שמפקיעים את ארליך מדמות סוכן המוסד הכול יכול והופכים אותו לאדם ככל האנשים שחי ומשלם מחירים במציאות הכואבת והמורכבת בה אנו חיים.
פחות אמינות, למרבית הצער, הן מערכות היחסים בין הגברים לנשים בסיפור – בין ארליך לבין אשתו המתה, לאהובתו החדשה (כלל לא ברור מה גרם להם להתאהב) ובינו לבין אנה, המרגלת הצעירה שהכשיר וטיפח, דמות מרתקת בפני עצמה שתופסת נפח רב בסיפור אך נמוגה לתהום השכחה לקראת סוף הספר; וגם בין אנה שמנהלת רומן עם עימאד אקברייה כדי לשלוח מודיעין לישראלים ונקרעת בין נאמנויותיה.
בסך הכול, הספר כתוב היטב, קולח, עושה שימוש בשפה יפה ונעימה לקריאה ומחזיק מתח, במיוחד במחצית השנייה של הספר, כאשר עימאד וארליך נעים זה לקראת זה במעגלים הולכים וקרבים. כייף לראות שיש ספרי ריגול ישראליים כאלה, ונדמה לי שהוא גם מצליח בחנויות.
