הצגה יומית

הצגה יומית, אדיבה גפן

כנרת זמורה מוציאים לאור

414 עמודים

נעמי חוזרת לרחוב בו התגוררה בילדותה לאחר שנקראה לשם בשל הידרדרות במצבה של אמה המבוגרת אליה היא מתנכרת מזה שנים. ברחוב הזה, רחוב השילוח בחיפה, התגוררה עד גיל 16, בצל אמה היפה והסוערת מרינה שנטשה אותה ואת אביה יותר מפעם אחת, לצד אביה, עמוס המסריט, שהיה כרוך אחרי אשתו הנוטשת והבוגדנית, בחברת רוביק, השוער הכי טוב בשכונה ואהבת נעוריה, וכל תושבי הרחוב שסייעו לגדל אותה בתקופות בהן אמה נעדרה.

בסיפור שתי גיבורות וגיבור: מרינה, האם הנוטשת, שילדותה גדושה בסבל ובמצוקה, בחלומות על פריז, בכישרונות שלא מתממשים ובסערה פנימית תמידית, שאינה יכולה להישאר במקום אחד יותר מידי זמן; נעמי, בתה, ששיניה בהחלט כהו בשל מעשי אמה, שאינה מסוגלת לפתח קשרי אהבה או להסכין עם הרעיון של להביא ילד לעולם וששומרת לה טינה וגם לרוביק ולכל מי שלדעתה בגד בה; ולבסוף – הרחוב על שלל דמויותיו הססגוניות – הרוקחת הקשוחה סולפה, שרגא התופרת השמנה, המכשפה הצולעת, שוש ספריי מהמספרה, אסתר לוי רחבת הלב, אריה נפט, אליהו המחדד ועוד ועוד שלאיש מהן כמעט אין תפקיד מרכזי אך לכולם יחד – כרחוב, כשכונה – יש תפקיד חשוב עד מאוד בחייה של נעמי. ומה שיפה זה שאת אף אחת מהדמויות, כולל מרינה ונעמי, אי אפשר באמת לאהוב לחלוטין או לשנוא לגמרי.

הספר, קצת כמו טרגדיה יוונית, מחולק לפרקים של קול ראשון המספרים את סיפורה של נעמי בגוף ראשון ולפרקים של מקהלה המספרים את סיפורה של מרינה ואת סיפורו של הרחוב. הסיפורים מצטלבים ונפרדים לסירוגין ולמרות שבהתחלה קשה להבין מה קורה בשל ריבוי הדמויות, די מהר נכנסים לעניינים והסיפור, הקצב, השפה העשירה, הקולות והדמויות נכנסים ללב, שוברים אותו ומאחים אותו מחדש.