איריס לביא
ואז היא נעלמה, ליסה ג'ול
תרגום: גיא הרלינג
כנרת זמורה
319 עמודים
אלי מק, נערה בת 15, מוצלחת, מוכשרת ואהובה, נעלמת יום אחד מביתה בפרבר לונדוני ומאז לא נראית שוב. אמה, לורל, הרוסה מהיעלמותה, מזניחה את שני ילדיה הנוספים ואת נישואיה עד שהמשפחה מתפרקת, בעלה עוזב את הבית ומוצא אהבה חדשה ובנה ובתה מתרחקים ממנה. היא מוצאת את עצמה נאבקת לשמור הן על שגרה מסוימת והן על קשר כלשהו איתם. לאחר 10 שנים, נמצאות מספר עצמות של אלי לצד מספר פריטים שלה, ולאחר שנערכת הלוויה, לורל מצליחה לחזור לאיטה לסוג של שגרת חיים ואפילו לפגוש גבר חדש. אולם כשהיא פוגשת בבתו המקסימה בת ה- 9, פופי, נכונה לה מהלומה – היא דומה כ- 2 טיפות מים לבתה המתה. מכאן ממשיך מאבקה של לורל לגלות מה עלה בגורל בתה, לשמור על הקשר עם אהובה החדש ולאחות את חייה.
הספר – מותחן פסיכולוגי כהלכתו – כתוב היטב, מותח מאוד, מבעית ומהפנט כאחד. הוא משחק על הנקודה הרגישה ביותר של כל הורה – העלמות ילדו – ומשלב בעלילה אלמנטים על סף המופרכות. אם בחלק הראשון רב המסתורין על הנגלה (למרות שיש רמזים), הרי שבחלק השני הקורא בעצם מנחש מה קרה אבל לא רוצה להאמין שמישהו יכול לעשות את מה שהוא מנחש שקרה. זו לפחות הייתה החוויה שלי ועל זה בנויה רוב תחושת המתח והאימה. או במילים אחרות, מה שאנשים מסוגלים לעשות מתוך בדידות, רצון להרגיש אהובים ואובססיה. את החלק הזה של הספר בלעתי תוך שאני מתייפחת ודומעת לסירוגין.
